תמונה בנאלית
ורדי כהנא, אוצרת עדות מקומית
התמונה ג׳ון ואלכס זיכתה את הצלם הדני מאדס ניסן בפרס תמונת השנה בתחרותWorld Press Photo בכיתוב לתמונה נאמר:
"…זוג הומואים חולק רגע אינטימי בביתו של אלכס… חייהם של אנשי קהילת הלהט״ב ברוסיה הופכים קשים יותר ויותר. מיעוטים מיניים מתמודדים עם אפליה חוקית וחברתית, הטרדות ואפילו פשעי שנאה אלימים מצד קבוצות שמרניות דתיות ולאומניות" .
התצלומים הזוכים בתחרות WPP לאורך השנים הציגו לעולם מלחמות, עימותים קשים ואסונות טבע, בעיקר בעולם השלישי ובמזרח התיכון. לכן נראה היה בינואר 2015, שיש ממד הצהרתי בבחירה שבחר חבר השופטים הבין-לאומי של WPP שמרכזו באמסטרדם; כאילו אמר: אחרי שנים של התמקדות במלחמות אין-סופיות במקומות נידחים, אפשר, לשם שינוי, לחשוף מה קורה קרוב אלינו, אירופה הנאורה, במעצמה שכנה לנו.
סדר היום של השופטים ניכר לא רק בבחירת הנושא אלא גם, ואולי במיוחד, באופן הייצוג שלו. דימוי של זוג אוהבים בתמונה רומנטית, רכה, אידילית – תמונה שבמערב תיחשב בנאלית, ואילו במקום שבו צולמה היא פרובוקציה מסוכנת.
כשהוכרז הזוכה בינואר 2015, ניתן היה להאמין שבישראל הנאורה והדמוקרטית ייחשב תצלומו נדוש, יפה מדי, קיטשי, וממילא הקהילה הלהט״בית בארץ מקובלת ומיוצגת תדיר בעדות מקומית בתצלומים צבעוניים ממצעדי הגאווה במסגרת הקטגוריה ״חברה״. הקטגוריה ״חדשות״ שמורה ברובה לתמונות הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
ואז הגיע יום 30 ביולי, שבו פרץ אחד, ישי שליסל, לשורות מצעד הגאווה בירושלים, במטרה אחת – לרצוח. הוא נעץ את סכינו בגופם של שבעה צעירים. שירה בנקי, תלמידת תיכון בת 16 , נפטרה מפצעי הדקירה לאחר שלושה ימים.
עוד זה מדבר וזה בא. למחרת, בליל 31 ביולי, השליכו יהודים אלמונים בקבוקי תבערה בכפר דומא והציתו את בית משפחת דוואבשה על יושביו. התינוק עלי נספה בשריפה, הוריו סעד וריהאם נפטרו לאחר ימים מספר של מאבק על חייהם. אחמד בן הארבע, היחיד ממשפחתו שנותר בחיים, נכווה קשה בכל גופו.
היש הבדל בין הרוצח ישי שליסל לעורפי הראשים של דעאש? ומה בין רוצחי משפחת דוואבשה לרוצחי משפחת פוגל? אלה ואלה רצחו בשם האל, בזדון מכוון, ברוע קדוש, בשנאת האחר.
אלו האירועים הקשים, שייצגו את חדשות השנה שעברה עלינו. ההשלכות ממשיכות לרדוף אותנו ותקבענה מן הסתם את סדר היום הציבורי עוד ימים רבים. בזמן כתיבת שורות אלו, הארץ מוצפת בגל טרור סכינים. פיגוע רודף פיגוע, ובתגובה מתבצעים מעשי נקם והרס.
בימים אלה השנאה היא השיח.
לעדות מקומית נותרה החובה היחידה להציב בפנינו את המראָה. תהיה קשה, מדממת, מכוערת ככל שתהיה.
לו רק ניתן היה לבחור כתמונת השנה תמונה בנאלית של זוג אוהבים.